למטה מסתכלת
ומוצאת סתם אהבה זרוקה לה
למרגלות הבניין
ולצידה לב גוסס בשלולית דם.
הם שוכבים להם שכוחים ועזובים
ומסביבם פרחים וכוכבים
ושקיעה וירח מלא...
ועוד כמה
"אני אוהב אותך"
שתעו בשדה.
אני חושבת לקפוץ-
מן דחף פתאומי...
'מסכנים', אני חושבת לעצמי.
מעליי הקומות אינסופיות, בנויות
מסמנטיקה, זיונים, יריות מטאפוריות, וקיא- ארספואטי- של
מילים;
מילים גדולות וזרות,
מתוחכמות...
אני עוצרת במקום.
אני חושבת לטפס-
מן דחף פתאומי...
'מסכנה שכמוני', אני חושבת לעצמי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.