שמתי לב שקצת איחרתי, אז התחלתי ללכת מהר, ואז לרוץ. הגעתי
מתנשפת, וראיתי אותו יושב על הספסל. "היי. אני ממש מצטערת
שאיחרתי, פשוט נרדמתי ו..", "זה בסדר", הוא קטע אותי. "שבי",
הוא אמר בחיוך והושיט את כף ידו הפתוחה לעבר המקום הפנוי לידו
שעל הספסל. אז התיישבתי.
ניסיתי להרגיע את הנשימה שלי כמה שיותר מהר, ואז שמתי לב שכפות
הידיים שלי מזיעות, ובכלל לא היה כל כך חם. ניגבתי אותן על
הירכיים שלי. הסתכלתי על המכנסיים, על איך שהתלבשתי. ג'ינס
פשוט, וחולצת טריקו גזורה. הייתי יכולה להתלבש יותר יפה
בשבילו. הדופק שלי השתולל, ולא בגלל הריצה. הסתכלתי על הירכיים
שלי, על הקפלים בבטן שלמזלי לא ממש ראו בגלל החולצה הרחבה.
הסתכלתי על הידיים שלי, על האצבעות שלי. חשבתי לעצמי כמה
שהייתי רוצה להיות בגוף אחר, גוף שאני אוכל להתגאות בו, ולא
למצוא בו כל כך הרבה פגמים. שוקיים וירכיים שמנמנות, ידיים
שמנמנות, אצבעות ארוכות ומוזרות, ציפורניים כסוסות, שיער על
הזרועות. הרגשתי שהוא רואה את הכל, את כל הפגמים. 'תפסיקי',
חשבתי לעצמי, 'הוא לא בוחן אותך בזכוכית מגדלת'. ילד התקרב
אלינו, נראה קטן מאתנו. הוא שאל אם היינו רוצים לתרום לארגון
המסייע לעיוורים בישראל. "מצטערת", אמרתי, "לא הבאתי ארנק".
הוא הוציא את הארנק שלו והושיט לילד עשרים שקלים, עם חיוך רחב.
"תודה רבה", הילד אמר, והושיט לו קבלה. הוא קיפל את הקבלה,
והכניס אותה לארנק שלו. יופי, הייתי חייבת להשאיר את הארנק
בבית? שלא יחשוב שאני קמצנית, וחסרת לב. התחלתי לכסוס את
הציפורניים שלי מרוב עצבנות, ואפילו לא שמתי לב שאני עושה את
זה. אבל לא נשאר כבר מה לכסוס, אז הנחתי את היד באלגנטיות על
הרגל. כבר לא ידעתי מה לעשות עם הידיים. שמתי אותן על הירכיים.
נמלה טיפסה לה במעלה האצבע האמצעית שלי. בקושי הרגשתי את זה,
ואז זה התחיל לדגדג. שיחקתי אתה קצת, העברתי אותה מאצבע לאצבע,
מיד ליד. עד שהיא בחרה לרדת אל הספסל ולהמשיך ליעד הבא.
הסתכלתי על הילדים בגן שעשועים. ילד אחד זרק כדור חול על ילדה,
והיא התחילה לבכות. הוא רק עמד שם וצחק, ואז אימא שלו באה
וצעקה עליו. כנראה שהילדה התאוששה מהר, כי היא דחפה אותו לחול,
צחקה, ורצה משם, שלא יתפוס אותה. הסתכלתי על איש זקן אחד, שישב
על הספסל לידנו, וקרא עיתון. ניסיתי לקרוא את הכותרת מהמרחק
שבו ישבנו, זה היה כמו אתגר בשבילי. 'תשעה הרוגים בפיגוע
בירושלים'. פתאום שמתי לב שהשמיים כבר כתומים. הסתכלתי על
השעון, ולקח לי זמן להבין שכמעט שעה שלמה אנחנו יושבים
ושותקים. פתאום הוא התקרב אליי, ושם את היד שלו על הכתפיים
שלי. יכולתי להריח אותו. הנחתי עליו את הראש, והוא לקח לי את
היד, ושילב בה את שלו.