בלילה חלמתי שאני מונעת על ידי בטריות. הסתובבתי כל היום
וכשהגעתי הביתה הייתי כל כך מותשת, שכל מה שרציתי היה להתחבר
למטען וללכת לישון. כשקמתי בבוקר, ניתקתי את המטען והתחלתי
לעבוד כמו מטורפת. הרגשתי איך ככל שאני מדברת, אני יורדת
מהפסים. לאט לאט יורדים משלוש, לשניים, לאחד ופתאום התחלתי
להבהב וצפצף את אותו צפצוף מרגיז שמודיע שהנה, אני עומדת
להיכבות. ונכבתי. כל מה שיכולתי לשמוע בראש זה את הודעת התא
קולי שלי שאוטומטית עונה במקומי ואת האנשים שמחפשים אותי
משאירים הודעות אבל לא הצלחתי לענות להם. או לזוז בכלל.
התעוררתי בבהלה. הסתכלתי על המטען בחיוך. ניתקתי את עצמי, שמתי
אותו בתיק והלכתי לעבודה. בחיים אני לא עוזבת את הבית בלעדיו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.