בגיל 16 כשדבר מה הציק לה, הייתה לה מחברת.
לפני שנה השליכה את כל מחברות ה"עשרה" לפח, השלימה עם הזכרונות
טובים כרעים והמשיכה דרכה עם מבט קדימה אל העתיד הורוד הצפוי
לה ללא כל עוררין, עתיד שהחל אי שם בקיץ ההוא.

הפסיקה לכתוב מתישהו בגיל 19 כי לא היה צורך, או לא היה טעם.
המחברת הבאה הופיעה בגיל 22 וחצי, מחברת אל אדם אשר הקסם
שהכניס לחייה מתעקש לצאת מהם בימים אלה... קסם המסרב להישאר
במחיצתה כבר תקופה די ארוכה.

בת 24 וקצת, מנסה להבין איפה טועה ומה לא בסדר ואם זה בכלל
נובע ממנה דווקא.
איך בחורה שהבטחון בעיניה נתן לו תחושה טובה של אמון ורוך,
הפכה להיות בחורה שגורמת לו לעינוי בעצם מילותיה?

פעם כשכתבה היה לה קל יותר...
מזג האויר מתאים כרגע למצב רוחה... גשם ועצוב.