אני לא עצוב
ולא שמח גם כן
ריקני, ללא משמעות.
אין בי אהבה
אני לא ממש מאמין בה
כי הרי מה זאת בכלל אהבה?
אין לי אמונה באלוהים
אז למה אני מבקש ממנו עזרה?
ולמה אני מנשק מזוזה?
ואיך זה שביום כיפור אני צם?
הדיכאון הרגעי הופך לדרך חיים
משתלט על חושי
מערפל את תחושותי
הרגש מטושטש
לפעמים אני מרגיש כמו איש הקש.
יש לי משאלה קטנה בליבי
הלוואי שהיה לי כסף והרבה
לא ביקשתי אושר כי יותר מדי אושר מביא לשיגעון
לא ביקשתי חכמה כי תמיד אפשר ללמוד יותר
לא ביקשתי טוב לב, בנות...
אותם אפשר להשיג בלי הרבה בעיות.
אני צריך קצת זמן לעצמי
להתייחד עם הנפש הפנימית
להיות שלם עם המצפון
לבלות מעט זמן עם המשפחה, החברים, החברה.
אני רוצה להיות תותח בלימודים
להוציא מאיות בכל המבחנים
להרגיש טוב ולחיות עם חיוך על הפנים
קצת תשומת לב גם לא תזיק.
תודה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.