גלנדה מג'יק / כשניסע לשם |
לשבור עצמות בחוצלארץ
בהליכה אינסופית
ישיבות רק בין חביות בירה מלחששות
מניחים לצהוב לשקוף להספג
כן לשתות המראות, הנקי, הטהור
הקור ירחף עצמותנו ונרחף במרחב
תביא חיבוק דובי כזה מתכרבל
בחוצלארץ החיבוקים גדולים מהחיים
מתעוררים לבוקר אפור מתנפץ ביופי טהור
אל חלון המלון הזול עם ההסקה הגבוהה
נחליש עצמנו נעטוף מעיל צמר ולחוצות נצא
רגלים ידאבו והלב ינצוץ מרב נחת
ריחות הרכבת התחתית יפעפעו מתחת לעור
כשתאחז בידי חזק ולרגע נהיה זרים רק להם
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|