תחנת ביניים

1. חוץ, ערב, תחנת אוטובוס.
הדר ו סיוון מגיעים לתחנה, הולכים צמודים אחד לשני.

הדר
יש לך זמן?

סיוון
(מסתכלת בשעון)
יש עוד כמה דקות.

הדר
(מהסס קצת)
יופי כי רציתי לדבר איתך.

סיוון
(מחייכת)
על מה?

הדר
(חושב לפני קצת, מצביע על הספסל)
בואי נשב, בסדר?  

הדר וסיוון מתיישבים. סיוון נראית מופתעת, לא מבינה מה קורה.
הדר נשען קדימה על הברכיים, מסתכל למטה
סיוון
(לא מבינה מה קורה, בכל רך)
הדר?! מה קורה?

הדר מסתכל הצידה בלי להרים את הראש, מסתכל על סיוון  

הדר
היה... היה נחמד היום בסרט, לא?

2. חוץ, ערב, לצד התחנה.
מתן ו טל מגיעים, הידיים שלהם בכיסים, נעמדים דיי רחוק אחד
מהשני, מובכים, מסתכלים הרבה למטה, לצדדים, רק לא אחד על השני.
מדברים בכל אדיש, מרוחק

טל
תודה שבאת ללוות אותי.

מתן
אין בעד מה.

שתיקה מביכה.
טל
מוכן למבחן מחר?

מתן
במה יש?

טל
מתמטיקה.

מתן
אני לא איתך..

טל
אהה נכון, אתה בשלוש יחידות.

עוד שתיקה. טל מסתכלת לתוך התחנה, כשהיא חוזרת מתן מסתכל עליה

מתן
(מצביע לכיוון התחנה)
למה שלא...


טל
יש שם זוג.

שתיקה.
מתן
זוג זוג או זוג...

טל
(מתפרצת, קצת כועסת)
מאיפה לי לדעת.

מתן לא ממש מבין מה הוא עשה שגורם לטל לכעוס עליו,

מתן
(אדיש, לא כנה)
אוקיי, סליחה.

מתן מסתכל למטה, בועט באבן קטנה. טל מסתכלת על התנועה, אחרי זה
על השעון ועל מתן.

טל
מתן...

מתן
מה?

טל מסתכלת על מתן, קצת לצדדים לא יודעת מאיפה להתחיל. כל הזמן
הזה מתן מסתכל עליה באדישות, מעט מאוד סקרנות, מחכה שהיא תדבר

טל
(מסתובבת חזרה)
לא משנה.

מתן
(במין whatever, לא באמת אכפת לו)
אוקיי.

מתן חוזר להסתכל למטה, לבעוט באבן. טל מסתכלת לצד, ואז בעצבנות
מסתובבת.

טל
(בתקיפות, קצת מאשימה את מתן)
למה אנחנו לא יכולים לקיים שיחה נורמלית?

מתן מעביר את היד בשיער, המשפט של טל מפתיע אותו והוא קופא עם
היד בשיער.

3.ערב, חוץ, בתוך התחנה.
סיוון יושבת ליד הדר, כמו מקודם. סיוון עדיין מופתעת, מובכת.

סיוון
הדר, על מה אתה מדבר?

הדר
היה לך נחמד היום נכון?

סיוון
כן הדר. כבר שאלת אותי את השאלה הזאת מאה פעם. כן, היה לי נחמד
היום.

הדר
אבל היה לך נחמד- נחמד
(בקול שמח)
או
(מחכה קצת)
נחמד
(בקול עצוב)



סיוון
(מתחילה להתעצבן)
היה לי (פאוזה קטנה) נחמד, מה עוד אתה רוצה?

הדר
את לא מבינה.

סיוון
(מעוצבנת)
נכון, אני לא מבינה.
(מחכה שהדר יגיב,הוא שותק. פאוזה, משנה טון לאותו אחד שהיה לה
קודם- רך)
למה שלא תגיד לי מה קורה?

הדר
את יודעת מה, זה מביך מדי אני הולך.

הדר קם ו סיוון תופסת לו את היד.

סיוון
(בקול אכפתי)
הדר.

הדר מתיישב אבל לא אומר שום דבר

4. חוץ, ערב, מחוץ לתחנה.
טל עומדת עם הגב ל מתן, רואים שהיא פגועה, לא מעונינת ליצור
קשר עם מתן

מתן
טל
(טל לא מגיבה).
טל...

מתן מנסה לשים את היד על הכתף שלה, טל מזיזה את הכתף וכך
מורידה את היד של מתן

מתן
(קול כמעט מתחנן)
נו, אל תתחילי.

טל מסתובבת

טל
(כועסת)
להתחיל מה?
(מתן מסתכל הצידה, קצת נבוך ולא אומר כלום)
להתחיל מה?!
(מתן מזיז את מבטו  למטה, מבויש)
אתה מכיר אותי מספיק טוב כדי לדעת שזה יפגע בי.

מנקודה זו ועד סוף הסצינה מתן וטל מדברים בתנועות ידיים
גדולות

מתן
(מתפרץ לדברים שלה)
אז זה הקטע, אני לא מכיר אותך. ואת לא מכירה אותי.

טל
על מה אתה...

מתן
(עם הידיים פתוחות לצדדים, בסוף המשפט הוא זורק אותן למטה)
את אפילו לא יודעת אם אני איתך במתמטיקה או לא.

טל
זה מה שחשוב לך? שאני אדע שאתה איתי במתמטיקה?

מתן
לא!!
(פאוזה. מסתכל למטה, מדבר בשקט)
אבל כשאתה אוהב מישהו...

טל
(תקיפה)
דבר חזק יותר, אני לא שומעת אותך.


מתן
לא משנה.

טל
זה כן משנה.

מתן
זה לא!

טל מסתובבת עליו עם הגב, נראית כועסת.

מתן
רצית שנדבר לא?
(טל מוציאה מין אנחת כעס/עצבים)
רצית שנדבר לא?!

טל
זה לא מה שרציתי.

מתן
אז מה רצית?

5. ערב, חוץ, בתוך התחנה.
הדר יושב כפוף, מבויש. סיוון מסתכלת עליו בחצי-חיוך. קצת לא
מאמינה.

סיוון
זה מה שכל-כך פחדת להגיד לי?

הדר מהנהן.
סיוון
למה?

הדר
(מגמגם קצת)
את יודעת כי.... את לא.... את יודעת.... זה...

סיוון מסתכלת הצידה, צוחקת בחיבה.

הדר
(קצת חושש, מופתע, נעלב)
מה? מה קרה?

סיוון
(מחייכת)
אתה דפוק.

גיא נראה מופתע, קצת נעלב, לא ממש מבין מה קורה.

סיוון
אתה ממש, אבל ממש דפוק.

סיוון מתקרבת להדר ומנשקת אותו קלות על השפתיים. הם מתרחקים,
הדר מחייך.

הדר
לזה לא ממש ציפיתי...

לפני שהוא מסיים את המשפט, סיוון 'מתנפלת' עליו עם עוד נשיקה.

6. ערב, חוץ, מחוץ לתחנה.
מתן ו טל מתנשקים. אחרי שהם נפרדים, כל אחד מהם מסתכל קצת
הצידה, למטה, לשניהם לא נעים.

מתן
(בקול רך, ניגוד גמור למה שהיה קודם)
את רואה?


טל
(גם כן קול רך יותר מבקודם)
זה לא הולך.

מתן
(בכל של 'מובן מעליו')
לא זה לא.

טל ו מתן מסתכלים הצידה

טל
אז...

מתן
(מוציא אוויר)
אז...


חוזרים להסתכל אחד על השני. האוטובוס מגיע, טל מזיזה את הראש
לכיוונו, מתן עדיין מסתכל על טל.


טל
(מסתכלת חזרה על מתן, מצביאה על האוטובוס)
זה האוטובוס שלי.

מתן
(בהסכמה, לא באדישות)
אוקיי.

טל מתחילה ללכת, ואחרי זה מסתובבת.

טל
(בחששנות)
נישאר חברים?

מתן
(חצי חיוך)
אנחנו יכולים לנסות.

טל מהנהת לעצמה, מסתובבת והולכת לאוטובוס, שם היא מסתובבת
בחזרה ומרימה את היד כדי להגיד שלום למתן. מתן מרים את היד
בחזרה (הם רק מראים את כף היד, לא מנופפים) ו טל עולה על
האוטובוס. היא עוברת את סיוון והדר שמתנשקים.

סיוון
(מחייכת)
אני באמת חייבת ללכת עכשיו.

הדר מרים את הידיים כאילו הוא נכנע ומחייך

סיוון
(לוקחת את התיק שלה)
אני אראה אותך מחר בבית ספר?

הדר
בטח.

סיוון
טוב, ביי.

הדר מלווה את סיוון לאוטובוס וישר לפני שהיא עולה נותן לה עוד
נשיקה קטנה על הלחי. סיוון עולה לאוטובוס, משלמת לנהג ומתיישבת
באחד הספסלים שבקדמת האוטובוס. היא מסתכלת מחוץ לחלון על הדר
שהולך הביתה. היא קוברת את הפנים שלה בידיים, ואחרי זה מרימה
את הראש וחיוך ענקי וקצת טיפשי מתגלה על הפנים שלה.
מאחוריה יושבת טל המצלמה עוברת עליה והיא מתחילה לבכות בשקט.
האוטובוס נוסע.

שיר סיום: עכשיו// ג'וני שועלי