|
אתה מתחיל בזמן
לאבד את הכאב
קהות חושים משתלטת על ידים
שלא מכסות את החור הגדול מבפנים
שותת דם על הרצפה
ללא אויר,
בלי גשם.
ציפור שחורה חותכת את השמיים
והרגע שלה לא מגיע
צעקת שבר נכנסת לגרון
ואין מוצא
דמעות של ריק נופלות על הצוואר
אם אי אפשר להטביע את העצב באהבה
לפחות אפשר באלכוהול |
|
|
צריך לקרוא
דברים בבמה
כאילו אף אחד לא
כותב, ולכתוב
דברים לבמה
כאילו אף אחד לא
קורא.
עמרם מצנע, מנסה
את מזלו בבמה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.