|
אני אוהבת אותו.
כשאני שבה ממרחקים הוא מחכה לי על מפתן דלתי.
כשאני ישנה תחת הררי שמיכות הוא מסתנן פנימה כדי לחלוק בחום
גופו.
הוא מקשיב לכול ועיניו כמו שני ליקויי חמה זעירים בוהות בי
בהבנה.
כשהוא רעב הוא מיבב יבבה דוממת ומחכה למעט תשומת לב.
כשהוא מאושר כל פלג גופו מתרעד וזנבו מקשקש בפראות.
אני אוהבת אותו. |
|
|
מחתרת הפיסיקה
והמתמטיקאים כל
הזמן יורדים
עלינו שאחנו לא
חושבים, שאין
לנו חוש הומור,
שאנחנו לומדים
מקצוע משעמם
ומסריח. אבל
אצלנו נמצאות
בנות שוות לאללה
בעוד שאצלם אין
בנות בכלל! הא!
הא!
חסידי הכימיה
בנקמה מתוקה
במחתרת הפיסיקה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.