יד,
לגעת נגיעה רכה.
אוזן,
האזן לזו
  הסגלגלה.
שד,
חפון היטב
בין אצבעותיך הגרומות,
פזנט דל
The hidden child
אל תירא ישראל,
באוזניך זעקה,
קול דממה רכה,
צליל שריקה,
אל תירא,
בעיניה שקט לא מפה,
בעיניך-הס ומחבוא,
מאלחש הוויתך,
מסתתר ממחיצתך.
נימפה באה מן המים,
מעלה באוב כשפים,
מנסה מעט לצבוע
רסיסים של כוכבים.
הן נותצת ולא פעם
לרבבת פיסות דקות,
הכוכב אשר היית
אל בין אלף רמישות.
צא אל עבר הנודע לו
הרוחות יהיו איתך,
היעזר גם בשמיים
הם כבר מכירים אותך,
קח רסיס ועוד רסיס,
השתמש ברוק אביון,
וחבר יחדיו חייך,
אין פה שמץ הגיון.
זה מכבר נמשך הדרך,
והמלך לא נמשח,
נסיכים לרוב היו פה,
והפצע שוב נפתח.
אל תביט נא אל האופק,
אין סיום, לא מטרה,
זו הדרך שעשית
בה טמונה ההכרה.