"אז מה אני אמורה לעשות עכשיו?"
"להקשיב"
"מצטערת אבל אני לא הבנאדם הנכון"
"מה, את לא יכולה להקשיב?"
"לא, אני לא יכולה, לפחות לא לדברים האלו"
"איזה דברים בדיוק, שאני אדע"
"רכילות. לא, זה יותר מרכילות זה חדירה לתחום הפרטיות"
"מה את רוצה?"
"למה אתה אומר לי את זה עכשיו? למה לי? למה? הרי זה החבר הכי
טוב שלך, למה ככה לרוץ ולספר לי כל דבר שני שהוא אומר לך?"
"למה? מה? איך הגעת לזה?"
"אני דיברתי איתו בהתחלה, ככה סתם, אבל זה ממש שיגע אותו שאני
יודעת הכל עליו"
"מן הסתם גם אני הייתי משתגע"
"אבל זה לא מגיע לו"
"היי, לא אני זה שרצה לדעת הכל"
"כן אבל לא עד כדי כך"
"מה זה? עד כדי כך הכל זה הכל. או שאת יודעת הכל או שלא. את
קיבלת מתנה שכל אחד שפוי היה עושה הכל שתהיה שלו"
"אז אני לא שפויה, חוץ מזה אולי בהתחלה זה ניראה כמו מתנה אבל
זה לא זה סיוט"
"אז מה את רוצה עכשיו?"
"אני רוצה שתיקח את זה חזרה! שזה יהיה כמו קודם, שאני אוכל
לבוא לאדם בלי לראות את כל מה שעובר לו בראש"
"מה קרה השתפנת? ראית את העולם עכשיו את רוצה לסגת? זה לא הולך
ככה"
"אז איך זה כן הולך? מה זאת אומרת לא ככה זה הולך הרי אני
קובעת מה הולך ומה לא, לא?"
"לא"
"אני רוצה לישון, אני כל כך רוצה לישון, פשוט לעצום את
העיניים"
"היי, את לא הולכת לברוח לי עכשיו, את רצית, את קיבלת, עכשיו
תתמודדי"
"אתה ממש גרוע בשכנוע"
"אני לא צריך לשכנע, רק להסביר, את ההסבר את יכולה לדחוף לאן
שאת רק רוצה, אבל את חייבת להבין למה"
"למה מה? למה מה? מה באמת הייתי חייבת לדעת איך כולם חושבים או
על מה? למה מה זה עוזר לי"
"למה את שואלת אותי הרי אני רק מציית"
"אתה רק מציית?"
"כן"
"להכל"
"כמעט"
"מה עובר לך בראש?"
"היי, עד כאן"
"למה? אני רוצה לדעת למה אתה נותן לי את כל זה? מה אתה חושב?
מה מניע אותך לעשות את זה? כי אם כבר הכל אז עד הסוף"
"את רוצה יותר מידי"
"תחליט יותר מידי או פחות מידי, למה עם אחרים זה בסדר אבל כשזה
מגיע אליך זה כבר יותר מידי? למה אתה חושב רק על עצמך? ואם
אחרים היו עושים את זה לך?"
"זה לעולם לא יקרה"
"למה? אהה נכון כי אתה לא מספר לאף אחד"
"זה לא נכון ואת יודעת את זה טוב מאוד"
"אהה נכון לאף אחד חוץ מחבר שלך, אבל גם לא בעצם אתה לא מספר
הכל אלה רק מה שאתה חושב שאתה יכול להוציא"
"מה את רוצה?"
"אתה יודע טוב מאוד מה אני רוצה, אל תיתמם, כי המתנה שלך שלמה,
אתה יודע הכל, באמת אתה נולדת עם זה, כמו עם איידס נולדת עם זה
ותמות בגלל זה כי לאנשים יהיה נמאס מזה שיש אדם ביקום שיכול
לדעת הכל עליהם מדקת שיחה תמימה"
"ב'ונה את משגעת אותי"
"אבל מה אתה לא רוצה למות לבד אז אתה בא ומדביק עוד אנשים כדי
לא להרגיש לבד, אבל אתה יודע מה בכך אתה רק מנדה את עצמך עוד
יותר למה אנשים לא פריירים, אם דפקו אותם הם ידפקו כפול 2 בלי
חוכמות כך שלא משנה מה, בסופו של דבר אתה עדיין נשאר לבד. אז
מה למדנו היום?"
"חוץ מזה שאת מטורפת על כל הראש?"
"את זה אתה לא למדת היום, את זה ידעת ביום בו פגשת בי"
"שאנשים לא מעריכים מתנה אמיתית"
"איזו מתנה בראש שלך? כרגע אמרתי לך שה so called מתנה היא
בעצם מחלה!. אתה שומע? מחלה כך שלא משנה מה אתה חושב על זה ולא
משנה למה אתה מעביר את זה כי כמוך גם הנושא איידס שחושב שזה
טוב לאנושות כי הוא לא מכיר משהו אחר. אתה לא מבין ההא?"
"תקשיבי ועכשיו ברצינות את היחידה שנתתי לה את המתנה הזו כי את
היחידה שראיתי לראויה לקבל אותה"
"למרות שאתה יודע שאני משוגעת?"
"בגלל שאני יודע שאת משוגעת"
"ב'ונה קקה עליך"
"רגע לאן את הולכת?"
"לכל מקום שאתה לא שם"
"חכי רגע נו"
"לא רוצה תעזוב אותי"
"מה את עושה? למה את נכנסת, את הרי יודעת שעזריאלי סגור היום"
"שום דבר לא סגור בפני"
"את הולכת לעלות את כל זה עד הגג?"
"ב'ונה אתה יכול להיות חכם כשאתה רוצה"
"אז יופי הגעת למעלה מה עכשיו"
"מה עכשיו? מה זה לא ברור?"
"לא"
"תגיד ניסית פעם לעוף? אמרו לי שזה סוף הדרך"
"את לא יודעת עד כמה"
"עכשיו אולי לא אבל חכה שתי שניות ואני כבר אדע"
"ב'ונה את חולת נפש"
"ששש אבל אל תספר לאף אחד. טוב אתה משעמם אותי יש משהו שאתה
רוצה שאני אמסור לה'?"
"אין ה' את יודעת את זה, בדיוק כמו שאת יודעת שכל הפילוסופיה
של החיים שלאחרי המוות נוצרה רק כדי לתת לבני האדם תחושה של
המשכיות כדי שהם לא ינצלו את החיים עד הסוף, כדי שיהיו כנועים
וישרתו את הכנסייה או כל היכל קודש אחר"
"לא את זה אני עדיין לא יודעת, אני אדע עוד שתי שניות אם זה
נכון או לא"
"אני אוהב אותך"
"ובכך אתה מנסה לשכנע אותי להישאר? ביי חיים טובים, ולילה
טוב"
"לאאאאאאאא!!! אבל אני אוהב אותך... את היית היחידה שיכלה לקבל
את המתנה... אני... אני לא רוצה למות לבד"