|
יושב מול גופך עם עיניים לחות
מנסה בחיוך להסוות חולשה
ואת נאורה
כנה
מתנצלת
מנסה לעטות הבעה של אישה
מלאת בטחון
מסבירה
מתרצת
במילים די יפות (אם יורשה לי לומר)
במתק שפתיים פונה ואומרת
שאיתי את גומרת (במבט מנוכר)
וכל מה שיוצא זה פרצוף של מוצצת
עם חיוך לא מובן, אטום כמו פקק שעם
של ילדה מטומטמת
שהייתה מאוהבת
אבל לא הזדמן לה למצוץ לי אף פעם. |
|
|
בפעם הראשונה
שאתה רואה סלוגן
שלך בבמה, אתה
מזה מתרגש.
אבל אחרי
פעמיים-שלוש זה
כבר נראה לך מזה
קטן עליך.
סלוגניסט כבר לא
מתחיל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.