ההר הירוק, העצום, המקסים
שהגעתי אליו בדרכים חסרות רחמים
מתנשא, מאיים
מרטיט נפשות

חניתי שם, ללא הפצרות
בבסיסו המשמים, מחלומותיי על פסגות
דרך ארוכה עשיתי
כדי להגיע עד לכאן

אטפס עוד, אטפס עד בואי לענן
למקום גבוה שראשו שאנן
וכל דקה שעוברת
דוחקת בזמני הקצר

די לי ממשחקי מרדף של חתול ועכבר
עברתי על חוקי החיים, קברתי עבר
לא אוכל להמשיך עוד
לא עכשיו

עצרתי בדרכי אליו
אל הבטחה מיוחלת במגדלי השנהב
אך לעת עתה, אסתפק במקומי הפושר
בין משעוליו, בחוסר

אחנה פה, מצידי - לתמיד,
כאן למרגלות האושר.