ממול שורה של כיסאות אדומים,
כל כך אוונגרדי
פסים-פסים של
חוסר אמונה
ופחד מצמרר.
נשימות כבדות, חשדנות בלתי נלאית
הוא תמיד צופה בך.
הדף מתהפך והדלת נפתחת
אור פלורסנטי מהדהד בין הקירות.
2.- זה לא פחד זה,
שמש מלמעלה
רוח.
אלו לחישות ששורטות, הספקתם להכיר
הכל יהיה בסדר. בסדר-
רק לשים לב לרוע שמטפטף לך מהאצבעות
3.- דמעה משתלשלת
מעבר תשלום
"אפשר לנשום שוב"
אומר חיוך מזויף
וחוזר למהותו הממורמרת.
רק לחזור בעוד שלושה חודשים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|