"ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו..."
(בראשית א' פס' כז').

מה זה אומר בעצם?
פרשנים רבים נחבטו בפירוש משפט זה (ותלמידי החטיבה העליונה
שלומדים תנ"ך ידעו על מה אני מדברת) ואכן ישנים כמה פירושים
שונים למשפט זה, אך ברשותכם אתמקד בשנים:

הראשון והפשוט יותר אומר שהאדם נברא בצלם ה' כדמותו, כלומר, כל
אחד יסתכל במראה ולפי הנחה זו יש חלק בכם שדומה פיזית לה'.
אז בעצם, זה אומר שאם נחבר תמונות פנים של כל האנשים בעולם
ונעשה מעין תמונת פסיפס ענקית נקבל את פרצופו של ה'? האם נגלה
שה' הוא בעצם דו פרצופי כמו בני האדם? הרי נבראנו בצלמו..

הפרוש השני אומר שנבראנו נפשית בצלם ה'. כלומר (ומה שאני הולכת
לרשום בדוק עם המורה לתנ"ך שלי), בכל אחד מאיתנו יש חלק קטן
מאישיותו של ה'. זה אומר שאם נעבוד על אותו עיקרון קודם, של
פסיפס אישיות כל האנשים בעולם, נקבל את אישיותו המלאה של ה'.
נקבל תמונה של מישהו שהוא אולי צנוע, נחמד, חביב, סימפטי,
אהוד, אהוב - התכונות החיוביות שבנו, בני האנוש, אך באותה מידה
בדיוק נקבל מישהו שהוא רע, שקרן, רמאי, תחמן, מכאיב ואולי באמת
בסה"כ - חסר רגשות או במילים אחרות - כל התכונות המכוערות
שלנו.

אז אלו שתי הגישות הראשיות שיש ופה עולה השאלה שלי:
בשורה התחתונה ה' הוא די אנוכי, לא?
קחו את סיפור נוח לדוגמא - הוריד כמה ימים של גשם ונתן לכולם
לטבוע. אז בעצם, מה שקרה זה שהוא יצר את עצמו (ופה לא משנה
באיזה גישה תבחרו בפני עצמה או אפילו שתיהן יחד), ראה שזה לא
טוב מה שהוא יצר ומחה את כולם מן האדמה! הוא השאיר אחד שכביכול
הכי "יפה" כדי שינסה להציל את השושלת שלו.
הוא לא יכל להסתכל במראה שהוא יצר, אז הוא פשוט שבר אותה,
השאיר חתיכה קטנה וממנה ניסה ליצור מראה חדשה עם קצת דבק.
מיותר לציין שזה לא עבד לו.

ועכשיו עולה עוד שאלה במוחי-
אולי בעצם כל מה שקורה עכשיו זה שוב ניסיון שבירת המראה
(המתוקנת)?
אולי מלחמת העמים הזו, שגובה קורבנות כה רבים, זו דרך יותר
מתוחכמת למבול? סגנון שנת 2000 למבול ולתיבה?
השאלה היא, את מי הוא ישאיר הפעם? איזו חתיכת מראה מתוקנת הוא
ישאיר וינסה ממנה להרכיב מראה חדשה שוב?

מיותר לציין שזה לא יעבוד לו..