|
כאב עמום שלא נמחק
כמו קיץ חם ומלא זיעה
כמו שיכור עם כובע ישן
שמסתכל עלי בעיניים דומעות
ואני נשברת
ומדמיינת שאני מרחפת
אין שנה בלי קיץ
ואין רחובות בלי שיכורים
ככה אין אותי
בלי כאב. |
|
|
כל כך הרבה
סלוגנים יש על
42, אבל אף אחד
עדיין לא אמר את
האמת האיומה -
אין למספר הזה
שום משמעות. זה
סתם נסיון ארור
של דאגלוס אדאמס
להשאיר חותם על
האנושות! אני
אומר: די!
מספיק! דאגלוס
אדאמס מת, אנו
כבר לא צריכים
להיכנע לרשעות
שלו!
די ל42!
די! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.