תמי ליבנה / עקשת |
אני היא
שמסרבת להניח
לך שתלך
ואולי
אני היא
שממאנת
להשכיל
שהכל נגמר
שמושיטה
את צווארה
על שולחן
המולך
כדי
שישתות הדם
עד מותי
כל עוד
דברים לא פתורים
ביננו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|