דלילה שפירא / לחלוחית אף |
אור הירח
מאיר דרכו מערבה
ונפשי נעה מזרחה
אל הר השיממון
המבטל פריחת אהבתנו
רוח קרה נושבת
וקרח מתמלא לכסות
ניצנים המבקשים
לפרוץ נפש אביבית,
קר בחוץ
ירח כחותם
ושמש מתחבאת בין
ענני גופי,
ימים לאיטם חולפים
הדי יום אתמול
נשמעים בלחש
להסתיר כאב פרידתנו
השמש שוקעת בדד
וזנב חתול מסתתר
בין רגליו לדעת
שקט ופחד פורץ כגשם
ודמע מלחלוחית
אף ופנים להפנים
כאב אהבתי
אליך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|