"דני, נכון שאני שמנה?", אמרה לי חברה שלי קרן בדיוק כשסיימנו
לעשות סקס. לא ציפיתי לזה כלל. אולי למשהו בסגנון: "דני, היית
גדול!", או "דני! נגעתי בשמיים", העיקר משהו שיעודד את האגו
הפגוע מאחר וטרם הצלחתי לשבור את מחסום חמשת הדקות.
"לא", אמרתי ביובש.
"לא, אני שמנה. אני אומרת לך. אתה לא חושב כך?"
"טוב", עניתי וניגשתי להדליק את האור.
"למה אתה אומר שאני שמנה? שום דבר שאני עושה לא מספק אותך",
היא צרחה בהפגנתיות ולקחה את הכרית שלה ואת השמיכה שלה-שלנו,
בדרך לספה בסלון.
"מה עשיתי?", שאלתי נבוך. נשים! מה שלא תגיד תמיד אתה אשם!

למחרת הייתי בדרך חזרה הביתה מהעבודה, רעב כמו סוס וחרמן כמעט
באותה מידה. 2 דברים היו לי בראש: המבורגר נוטף שומן וסקס - מה
צריך יותר מזה גבר זכר בן 25?
כשנכנסתי הביתה, קיבלתי את הנשיקה הרגילה ועניתי בנימוס ל-"איך
היה יום העבודה שלך?". מחשבות על הסקס דחו כל רצון להגיד לקרן
להחליף כבר תקליט עם השאלה הזו.
ואז הגיע האוכל. המבורגר עסיסי נוטף שומן עם לחמניה טובה וסלט
ואולי קוקה קולה קרה עם קוביות קרח. מה עוד צריך גבר בן 25?
אם כי מה שקרן הביאה לשולחן לא דמה כלל להמבורגר עסיסי נוטף
שומן. זה לא היה משהו שצדו אותו חודש קודם לכן ושטוגן על הגז.
זה היה מן ירק כזה, אספרגוס - איזה גועל נפש.
"מותק, מאחר ואנחנו שמנים החלטתי לפתוח בדיאטה. אז מעכשיו רק
ירקות בריאים", הצהירה קרן בצייתנות ונגסה באספרגוס מנסה לעשות
פרצוף של הנאה. איך בדיוק הפכנו "אנחנו" לשמנים? תמהתי. מה זה
ה-"אנחנו" הזה? הקשיתי על עצמי. רציתי להגיד לה: "תביאי את
הבשר, אישה", אבל כל מה שיצא לי היה רק: "מה את רוצה ממני?".
הזכרתי כבר שהייתי חרמן? לא, זה חשוב להבנת הקונטקס הכללי בו
הייתי. חרמן ורעב - שילוב שפיצוץ יכול לצאת ממנו במלוא מובן
המילה.
אחרי שהבנתי שכמו הרשת של מוצרי הבית, אין מה לעשות: "עשה זאת
בעצמך", קמתי וניגשתי למקרר להוציא לי את ההמבורגר. "שומו
שמיים", צרחתי, "הולי ג'יסוס" (כשאני בהלם לא איכפת לי להלל את
הנוצרי ההוא), צעקתי משהבנתי שהבחורה כנראה במחזור כי איך אפשר
היה להסביר שהמקרר היה מלא אספרגוס. רק אספרגוס!
"זרקתי את הכול, מותק שלי", היה חייכה. "חייבים להיות חזקים".
"אפיתי לך עוגה", היא הוסיפה, שוכחת להזכיר שלדבר הזה שהגיע
בעצלתיים לשולחן היתה מגרעה אחת. לא דבר שהיה צריך להדאיג אותי
יתר על המידה - אספרגוס!
"קרן אני לא נוגע בזה", הצהרתי ורצתי אל הטלפון לחייג למסעדה
המקומית לצורך השגת ההמבורגר המקומי.
"אתה לא רוצה שאהיה יפה. זה הכול באשמתך", היא הטיחה בפני וכדי
שזה ממש יכאב, שזה אומר במילים אחרות "לזרות מלח על הפצעיים",
היא הוסיפה "תשכח מסקס".
איך הגעתי למצב שחיי נשלטים על-ידי ירק? אולי זה הרצון לשבור
את החמש דקות המזורגגות? אולי גוף של בחורה עירומה גורם לי
לזה? מי יודע איך עובד המוח של גבר בן 25?

אנחנו הגברים כמו כלבים - תן להם "בונזו" והם שלך לתמיד. אלא
שכלבים לא צריכים לסבול אספרגוס.

נכנעתי לאספרגוס - אין מה לעשות. אוכל - אפשר לוותר עליו. אפשר
לגוון ואולי בדרך להוריד איזה קילו או שניים. אבל גבר בן 25
בלי סקס?