אוריאל מור / קולב |
עמדי מצדי ,שלפי אקדחי וקחי מתת אל זאת
זמנך עבר מן העולם
קחי ידי וגאלי נפשי מייסורי
תתלי אותי כמו קולב בודד
חנוק פה יקירתי
אין סיכוי
ומה לך ?
שאלי וגמרי
הכל למענך ,
מדוע לא לקחת אותי בשתי ידיך ?
סגרי דלתי
ופתחי לבבך ,תם ונשלם חזון הילדות האהוב .
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|