המשורר
בוכה כאבי
וצוחק שמחתי
נושק לי בחסרונה
ולוטף לי במקומה
מחזיק את תקוותי
ומכה באהבתי

מול הנצח אעמוד
לא אפחד
אלא מזכרון עמוק
של פנים באש להט
מחזקות ידי
מנגבות דמעותי
בקולמוס וקלף
עור

תמונותיה זורמות
הסכר נפרץ
עולם ומלואו הוצף
בכאב ושמחה
מעשי יד
חסרת כיוון
שלא בכוונה

עומד מולה
משחקים משחקים
מעמידים פנים
בורחים אל אחורי
מסכות אבן קרות
שלא מותירות פתח
לחיוך או דמעה
מאושרת

והכל מסתובב ודבר לא נותר
הכל נעלם באפלת הליל
במסלול חסר פשרות
שסופו לא ידוע