עדינה-וי ויינברג / התערטלות |
מתערטלת למולך
חושפת שוק וירך
אט פוסעת לקראתך
אין איש עוצר בדרך.
צעד אחר צעד
הגעת אלי
נגעת לי בשוקיים,
המשכתי ללכת
עוד לקראתך
הרטבת לי...
השפתיים.
עולה ויורדת
קופצת מעל
מרטיבה לעצמי
הידיים.
הנשימות עולות
הדופק מואץ
גונחת בכיף
שבעתיים.
גל ועוד גל
הים כבר סוער
צריך לצאת מהמים.
הזיכרון מעט מר,
הטעם מתוק
למרות המליחות
של המים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|