|
כמו חלום הוא נפל לי פתאום
ללא התראה מיוחדת
פשוט הפכתי אחרת
מבטו רגוע ושליו
קולו מלא נועם- רך עד כאב
הוא עוזב
אך תמיד הוא חוזר
ודבר לא חסר.
הוא יושב לו מולי
מנגן על פסנתר
ואני מתמוגגת יותר ויותר
כך בכל פעם אנו יחדיו
צועדים על שביל מרוצף בזהב. |
|
|
בוליביה, אני
עוד מצפה שתביאי
לי בקונטרה.
צרצר, מצפה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.