נעה ברקאי / תהום |
והשחור מעולם לא נראה ריק יותר.
הקור היה עז מכל תחושה שהכרתי
והעצב הכה בי בחוזקה.
הדמעות שנאגרו תחת עיניי הפכו גוש כבד
שמשך אותי מטה,
אל מראה הזוועות ששיתק אותי...
חסרת אונים ונשימה נשאבתי מטה
אל המקום האפל בו הבדידות והאדישות
מרחפות וחודרות אל מבעד עצמות
השנאה והיאוש משתקות ומשכיחות
את כל זכרונות ההנאות
ואין שם אף אדם, רגש טוב או אור
רק...
קור
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|