אביתר שלום / הקרבה |
שלא יודעים להרגיש.
בשביל הציפורים הנודדות
שמתרסקות ומתנפצות אל האדמה
בשביל העצב הרב
שמציף את ליבי.
אני מוכן לתת את תוכי,
אני מוכן להקריב את הדמעות.
בגלל הדם שאינו מפסיק
להציף את העיר
של האדם שעומד
מאוחרי מסיכת ברזל.
אני רוצה להביא פרחים,
ולהגיד יפה תודה
ובבקשה.
אני רוצה ללטף ולחבק
אני מוכן לתת את תוכי
אני מוכן להקריב את דמעותיי.
לא בשביל אדמה
ולא בשביל כבוד
גם לא בשביל
חזון בלתי נראה,
אלא בשביל האדם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|