משפעת התחלואים שבאו לעולם חביבה עלי השפעת,
סבתי הצדקת היתה אומרת אין היא קללה אלא ברכה,
בניגוד גמור לדברי רופאים מלומדים.
למה, סבתא? כשתגדל תבין הייתה עונה.
סבתא עליה השלום, איננה, אני פה, והשפעת בתוכי.

עובר מחומר לרוח, איוד, ממצב צבירה של מוצק לגז,
דואבות עצמותיי ופרקיי, ובפרק זמן מועט אני חש כי גופי
כקליפת תפוז במדבר יהודה בסוף הקייץ, והחורף רק בשער.
והנה החלו יוצאים שאריות הגשמיות, נזלת, ליחה, זעה, ודימעה,
כל אחת בדרכה, מי מנקב, מי מחור, ומי נשפכת מתעלתה
נמלטים הם כעכברים מספינה שוקעת,
ועל כך נאמר אשר יצר את האדם בחכמה
וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים, וגו'

גרוני, כתקליט הנסרט ללא רחם במחט קהה, נכנע, וקולי יורד
באוקטבה,
והנה באים בסך החזיונות, וההזיות, בסדר מופתי, זורמים בתוך
מעגלי חולשה ונמסים לאיטם בתוך כרית רטובה,
או אז, שלווה עילאית עוטפת את הוויתי,
פרנסה, חובות, פסו כלא היו,
ותאווה ותשוקת בשרים הופכות לערטילאות רוחנית.
ונישמתי, יונתי, נוסקת היא, ועולה ונישאת על גלי חום,
וכבר'לה, אני בוכה, נאנח, ובוער מתוך אש פנימית,
בוכה, כי אני יודע שבסופו של המסע, שוב תכלא נישמתי, והסנה
יאכל.

אם גברת שפעת אישה היא, כי אז נכון הייתי לחלוק עמה את שארית
חיי