אליהו ביטון / תל אביב בשקיעה |
יטפס הוילון במעלה הרוח
והמולת הילדים שבחוץ
תיעצר על מפתן חלוני, ממאנת להיכנס.
הרחק הרחק שמש אחד נוגע בספינה לבנה
מעלה עשן, מפלסת דרכה לנמל.
אם היית באה, הייתי מראה לך
את העיר, עד הים, עד איבדנו שנינו
את עצמנו בנו.
כשהדלקנו את החושך, זכרתי
מכאן, קו החוף אינו נראה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|