אתה יודע שלקחת את זה ממני
את כל התום והרוך
את כל השמחה והאופטימיות שהייתה לי
הכל נעלם, כאילו מלכתחילה לא היה.
אתה לקחת לי הכל
ונותרתי חסרת אונים, חסרת כל
הרסת אותי,קרעת אותי, שברת אותי, השפלת אותי
גרמת לי לא לרצות לחיות
ולך
לך לא היה אכפת
לקחת  אותי, עשית בי כרצונך ולא נותר לי דבר.
לא לפניי שהספקת לנפץ אותי לרסיסים שלא יתחברו לעולם
הפכתי לצורה חדשה, שונה
שמורכבת מרסיסים שכמה מהם נעלמו בדרך
הצורה החדשה לא מושלמת כמו שהייתה, לא ברורה, לא שלמה.
לא יודעת מה נהפכתי להיות
התפוצצתי
הרגשתי איך הגוף שלי נקרע ממני
ואין ביכולתי לעצור את זה
לא הפסקתי לחשוב עליך
לא נתת לי דקה חופשית
על המבט המאיים בעיניך
על החיוך הזדוני שלך בעת מעשה
על הכאב כשניסיתי להילחם חזרה
אבל לא היה בי את הכוח להילחם בך
אני לא מספיק חזקה בשביל מישהו כמוך
הרי נהנית לדרוס אותי רק כדי להוכיח שאתה יכול
ועתה
אין לי רגשות של שנאה כלפיך, אפילו לא כעס
נמאס לי כבר מהרגשות האלה, אני  לא יכולה יותר איתם
נותר לי רק רגש אחד שאיני מצליחה להתנתק ממנו
נותר לי רק לרחם עליך
אני כבר לא הקורבן.