נסה לדמיין את עצמך מרחף מעט מעל המציאות...

אתה רואה את אותם דברים שראית תמיד. אותם דברים שנתת לעבור לך
מול העיניים. ואז אתה עוצר ומביט. הכל נראה בדיוק במקום. כל כך
הרבה יופי בכל פינה. הכלב הנובח סתם רוצה יחס חם והשיח שמסתיר
את הבית יודע שהוא צריך להיות בדיוק שם. בהתחלה קשה לעכל ואתה
מרגיש עצור נשימה. אתה מתחיל להשתחרר ולהבין שככה בדיוק צריך
לראות את הכל. אתה מתחיל לשוטט ברחובות ולא אכפת לך לאן אתה
הולך. אתה נהנה מהרוח הקרירה ומטפטוף הגשם שעוקץ בעדינות את
ראשך. השעה כבר לא רלוונטית לחיים. כל צומת היא דלת להרפתקאה
אחרת. כל רחוב, חוויה שונה. בסופו של דבר אתה בוחר בדרך
הרגיעה. אתה הולך למקום קטן וצבעוני כדי לשתות בירה ושם הכל
מתחבר. האישונים רחבים מתמיד, כמו חורים שחורים שמובילים
לנשמה. כל לגימה אתה חווה מחדש את הטעם הנפלא. סיגריה נגמרת
ומיד מתחילה אחת אחרת. אתה רואה את המרחב הנקי שהיה לפני הכל
ותחושה קלה של אלוהות עוטפת אותך מכל הכיוונים.

אתה נפתח מכל כך הרבה בחינות. דברים ששמרת לעצמך משתחררים לאדם
שיושב מולך ואז אתה מבין שאין טעם להחזיק דברים בבטן. תחושת
השיחה מעוררת יראת כבוד. אתה מבין אותו והוא מבין אותך. שניכם
יודעים בדיוק מה הצד השני מרגיש והחיבור האנושי מתקרב למושלמות
קוסמית.

אתה לא מאבד את עצמך.
אתה מוצא את עצמך.
אתה מבין איך הכל צריך להראות.
אתה משוחרר.
אתה חזק.
אתה הכי עצמך בעולם.

נסה לדמיין את עצמך מרחף מעט מעל המציאות...