מוקדש לאלי הנהג (אין סיבה אני פשוט יודע את זה).

"יש לך משהו על הפנים" הוא אמר לי לפני שהוריד לי מצלצלת לפנים
עם היד הענקית שלו.
"למה עשית את זה ..?!" אני שואג עליו -
ואז הוא הוריד לי עוד אחת , פשוט שתקתי אחרי זה.
יצאתי החוצה והתחלתי לבכות קצת - אחרי שנרגעתי
לקחתי את האבן הכי גדולה שמצאתי ודפקתי לו תאוטו.

יום אחרי, כששכבתי במיטה, הוא הגיע אלי הביתה. אין לי מושג איך
הוא מצא ת'מקום אבל בחיים שלי לא פחדתי ככה. "אתה עשית את זה
?" הוא שאל אותי. "את מה", עניתי לו במין רוגע שטחי שכזה. הוא
סיפר לי שמישהו דפק לו ת'אוטו והתחיל לבכות כשאמר שזה האוטו של
אבא שלו והוא לא יכול לחזור הביתה ככה ושאני לא מבין ועל מה
אבא שלו יעשה לו. "הוא יהרוג אותי..." הוא לחש.

"חכה שניה", אמרתי לו. כמובן שנרגעתי שראיתי שהוא לא בא לאשפז
אותי ואפילו הרגשתי ככה משהו עצוב מהסיפור שלו,  אז הלכתי לחדר
ושמתי כדור יפה שבחרתי מהערמה והעברתי לבודדת בחצי אוטומט שלי
- חזרתי לחדר ודפקתי לו אחד בראש.
נהבלתי שראיתי את המוח שלו מרוח על הכורסה "סעמק , למה על
הכורסה" - נבהלתי , התעצבנתי אבל נרגעתי מהר כי לפחות זאת לא
הכורסה של אבא שלי...