אלי שמואלי הוא ילד סקרן
נבון וחביב ושובב לא קטן
ויש לו תמיד שאלות, קושיות
אשר לעיתים, מביכות ת'בריות...

ניגש אלי, אל אחותו מרים
ושאל - "איך באים ילדים לעולם?"
מרים הסמיקה, להסביר זה לא קל...
"מוטב שאת אבא ואמא תשאל"...

אמא חשבה פעם, חשבה פעמיים -
"תינוקות מגיעים היישר מן השמיים
חסידה אותם נושאת במקורה
ואל ההורים, הם מגיעים במהרה"...

אבא חיכך בראשו, שוב ושוב -
"ילדים מגיחים מבין עלי הכרוב
ההורים אותם מוצאים בגינה
כי ילדים, הם עבור ההורים - מתנה!"

אלי התבלבל לשמע התשובות
הרי הוא שואל, שאלות די חשובות...
ובספר כתוב (וזה בוודאי נכון),
שילדים נוצרים מביצית וזרעון

הביצית של האם, הזרעון של האב
את כל זאת אלי, יודע עכשיו
אז למה הגדולים, נבוכים מרב בושה?
הרי הוא לא שאל, שאלה כ"כ קשה...

אלי שמואלי הוא ילד סקרן
נבון וחביב ושובב לא קטן
לטיול שנתי עם ביה"ס יצא
ודברים נפלאים הוא חיפש, ומצא...

נמלה חרוצה, שאוספת עלים
שערה של יעלי, עטור תלתלים
סביונים, חרציות, לטאה עצלה
ואבן אחת, שחורה, עגולה...

לקראת ערב, פסע הוא בדרך צדדית
ופגש ת'חובש עם המורה לאנגלית
את שערה הוא פרע, ללא לבטים
ונישק אותה ככה, כמו בסרטים...

כשחזרו השניים והצטרפו לחבורה
שאל אלי בקול-רם, את המורה:
"אמרי מורתי, איכה וכיצד
הרשית לחובש ללטף לך ת'שד?"

המורה לאנגלית, בשיער פרוע
הבינה שהרומן, לכל גלוי וידוע
החובש התכופף אל ה"ילד הנחמד"
והציע לו חופן, מלא שוקולד

"קח, קח ילד. אל תתבייש
ואם תרצה עוד, תבוא לבקש"...
ואלי הבין - בזכות שאלות וצחוקים
ניתן לעיתים לקבל ממתקים...

אלי שמואלי הוא ילד סקרן
נבון וחביב ושובב לא קטן
לחתונת בת-הדודה נסע בשמחה
עם הוריו, אחותו וכל שאר המשפחה

בת-הדודה גלית, עגלגלה ואדמונית
מקפצת בשמחה, למנגינה ים-תיכונית
ואלי מתבונן ומשתוקק מאד לדעת
בבטנה התפוחה, הוא היה רוצה לגעת

ביקש מהתקליטן את המוזיקה להנמיך
וברמקול הוא הצליח, את בת-הדודה להביך...
"גלית, למה בטנך כה תפוחה ועגולה?
האם בקרוב תדחפי, תינוק בעגלה?"

אמא ואבא בקשו יפה, סליחה
ועזבו את האולם ב"צהלה ושמחה"...
גלית מיהרה לטעון
שהיא לא בהריון
היא פשט אוהבת לאכול
אין שום תינוק, וזה הכל...

אלי שמואלי הוא ילד סקרן
נבון וחביב ושובב לא קטן
את מעלליו, העלתי על כתב
וכעת גם אתם, מבינים ת'מצב.......