אני לא מצליח להזכר בפנים של הבחורות שאני שוכב איתן , אולי
כדאי שאני אנסח את המשפט שוב-אני לא מצליח להזכר בפנים  של
הבחורות כשאני שוכב אתן.
מספיק שהבחורה מסובבת את הראש שלה-ואני מביט על הגוף הנשי
שמונח מולי ולא מצליח לחבר לו פנים, על שמות אני בכלל לא
מדבר.
 חבר שלי שעובד כסדרן בקולנוע ורואה שניים שלושה סרטים ביום
סיפר לי שאותו הדבר קורה לו -אבל עם סרטים-לא עם בחורות.
אותה ראיתי פעם ראשונה בערב-אולי עשר דקות ישבתי והסתכלתי
עליה-היא הייתה כל כך יפה, מפעם לפעם היא הסתכלה עלי אבל הייתי
קפוא לגמרי מול היופי הזה. עצם הידיעה שאני ממש רוצה להכיר
אותה לא אפשרה לי בכלל לתפקד. ואז היא הלכה. הפנים שלה נשארו
צרובות לי ברשתית-כמו תמונה על צג של מחשב שדלק יותר מדי זמן
ולא דאגו לו לשומר מסך-ככה לפחות הבנתי את כל נושא שומר
המסך-ואז ראיתי אותה שוב, גם הפעם לא יכולתי לדבר אתה, הפעם
מסיבות אחרות, הרבה יותר בנאליות. אז עכשיו אני קם, מתקלח,
מתלבש ויוצא .אני הולך לשם ושואל אותה אם אולי אני יכול להזמין
אותה לבירה או משהו ומשם כבר נראה.