הוא נולד ב69- .די מזמן. הוא גדל במשפחה שהוא חשב שהייתה די
נורמלית, ובאמת עד שלב מסוים היא הייתה כזו. הוא למד מה שחשב
שיתאים לו בבית הספר ואחר כך הלך לצבא וגם שם עשה דברים שחשב
שמתאימים לו. אחר כך עבד קצת, עם מעט מחשבה ולמד קצת, עם אפילו
פחות מחשבה ובדרך קרו לו כל מיני דברים. אבא שלו מת, והוא נפגע
מזה מאד, כל כך נפגע שהם הפסיקו לדבר מאז. הוא הרגיש מרומה
קצת, כי לאבא שלו ולו היה הרבה מה להגיד זה לזה, היו הרבה
ויכוחים שלא הסתיימו והרבה טיעונים להגיד בכל מיני נושאים שהוא
חשב שיראו את צדקתו אבל אז אבא שלו הלך ומת, וזה עשה אותו צודק
אוטומטית. כי המתים תמיד צודקים.
ואז הוא חשב שהוא הכיר מישהי, והוא חשב שהם מאוהבים ואחר
כך אפילו שהם אוהבים והוא חשב שהם עוברים לגור ביחד ואז הוא
הכיר אותה והכל נגמר.
ועכשיו הוא מנקה את הבית. הוא מזיז דברים וזורק דברים ואז
כשהוא מתכופף מתחת למיטה הוא רואה שם את האקדח שלו. דווקא אקדח
טוב שהוא קנה כשהיה בקבע, כשהיה לו כסף וזה נראה רעיון טוב,
וחוץ מזה הוא ידע שזה רק עניין של זמן עד שהוא יאבד את האקדח
הצבאי שלו שהוא חתום עליו ויצטרך לשבת שבע שנים בכלא. והאקדח
הזה לא ממש ירה, בטח שלא באנשים. אז עכשיו הוא דורך אותו
ומכוון אותו לעין הימנית שלו ומסתכל אל תוך החור השחור ומחפש
סיבות למה לא ללחוץ על ההדק ולא מוצא.
מצד שני הוא גם לא מוצא סיבות כן ללחוץ על ההדק.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.