חזרתי בלילה מהמילואים, הייתי די לבד על הכביש, לפני
נסעה משאית מלאה בכלובים של תרנגולות-מאלה שאנחנו בדרך כלל
מעדיפים לא לראות, או לראות ולהגיד לעצמנו שבטח מעבירים את
הלול למקום אחר או משהו בסגנון.
משאית עם כלובים אחד על השני עם תרנגולות שנוסעות להיות עוף
מנוקה מס' 1 או שניצלונים בסומסום.
אז כמו שאני נוסע ככה אחרי המשאית ובא לצאת לעקיפה אני שם
לב שגם חלק מהתרנגולות קלטו שזה לא סתם טיול שעשועים-משהו כמו
טיול צ'ופר למצטיינות הלול-אלא טיול שלא ייגמר טוב. חלק מהן
סתם ישבו בכלובים ובהו בגדר ההפרדה שחלפה מימין במעין השלמה,
חלק הצטופפו כדי לנסות להתחמם זו בזו ואולי גם לחפש נחמה והיו
גם כמה לוחמות, אלו שאומרות שהן לא ילכו בלי מאבק, שהן ילחמו
עד הסוף. אחת, הוציאה את הראש מבין הסורגים והסתכלה עלי במבט
מאשים, אולי קצת מתחנן. ניסיתי להתעלם, אבל היא לא הורידה מבט,
עשיתי את עצמי משחק עם הרדיו, מחליף תחנות , מגביר, מנמיך
-כלום לא עזר , ואז קלטתי עוד תרנגולת.
זאת הצליחה להבריח איכשהו את הביצה שלה, חשבתי שבטח היא
החביאה אותה בבטן שלה, שזה די הגיוני ,כשחושבים על זה.
התרנגולת הזו הבינה את המצב ונסתה לעשות הכל כדי שהביצה שלה
תנצל-היא דחפה אותה בעדינות לאורך הכלוב , ואז בתנועה חדה, בלי
להסס, דחפה אותה מחוץ לכלוב ,דרך הסורג ,אל החופש. אל
האספלט המתרחק במהירות.
ראיתי שהמאמץ התיש אותה, ואיך שסיימה את משימת ההצלה ,נשכבה
על קרקעית הכלוב במבט מנצח - היה די ברור שהיא לא ראתה את
הביצה מתגלגלת אל בין גלגלי המשאית ונמעכת לחלוטין.
התרנגולות שמסביבה לא אמרו לה שום דבר וגם לי לא היה לב לספר
לה
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.