עמד לו מנהיג
ובידו השרביט
זכרו לו חסד נעוריו
ורוממוהו מעל לכולם...
ניסה לנצח על מאה ועשרים
חברים
בכנסת
אך הם אינם מקהלה
ואינם אוחזים בקשת...
חבר מצד אחד
חבר מצד אחר
אינם דוברים אותה שפה
אינם חושבים אותו דבר
ד מ ו ק ר ט יה....
פנים לה הרבה....
כוחה לרומם
וכוחה לבטל...
יום אחד מריעים
לצעד בלתי הפיך
נצחון קטן הם אומרים
ויום אחר
צועקים ומבטלים..
כשלון גדול
צריך להורידו מכסאו..
לשכוח מעשיו
לא לשקול הטוב מול הרע
ושם שם מנגד
יעמוד
כבר המנהיג הבא...
הוא
רק לא ידע
שאם פעם היה לביא ענק..
מחר יוכל להיות שפן קטן...
ובכלל לא חשוב
מאיזה צד הוא בא...