|
כשירח ממעל
שלח מילה גסה
וחייך חיוך זימה
הבטתי הצידה...
לא יכולתי להישיר מבט...
נבוכה וסמוקה
מחסירה פעימה...
והאיש שאיתי...
חייך חיוך הבנה...
הוא מכיר הוא ידע
שאם רק יגע
רגלי ימסו
והלב ידהר
והיד תושט
ונשימה
תחסיר נשימה...
הוא נגע לאט
כל קימור ובליטה
הוא ליטף וחיבק
התגלגל ומלמל
דברי אהבה
אסורה...
הוא נשק
הוא ליקק
הוא שיחק...
לא מיהר...
ככה לאט לאט...
לא הרפה...
עד שנשארתי
רועדת בזרועותיו...
ושתיקה...
וחיבוק
וליטוף אחרון...
ויהי בוקר
יום ראשון... |
|
|
מי אמר שהחיים
הם לא פיקניק?
הם כן. מלאים
בנמלים!
(תובנה קיומית) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.