הוא נשוי
אני מתבגרת
הוא שפוט
אני מאוהבת
הוא מלאך ואני...אני עפר לרגליו
הוא אמר שיש לי בעיות בראש ושהכל יעבור
ואני פשוט יודעת שזה לא נכון
אני יודעת גם שהלב והראש קשורים
ולפעמים הם פשוט משחקים משחקים
הראש מבלבל אותך לגמרי
והלב נותן בי את ההרגשה
את אותה ההרגשה האסורה
שדחפה אותי למעשים מטורפים
ברגע אחד כשהייתי לא בעניינים
הראש צעק לי לא והלב צווח תמשיכי
ואז עשיתי את מה שאף פעם לא הייתי עושה במצב שפוי
זבחתי את עצמי קורבן ליד הגורל
ומקווה שלצד החיובי יפנה הגלגל
שאלוהים לא יפקיר אותי בעת צרה
שייתן לי רק ברכה קטנה...
ואז...באותו הרגע הקדוש
הכל נשבר
הקירות כאילו מתמוטטים
ואני רק צועקת"למה אלוהים?"

אף פעם אי אפשר לדעת עד שמנסים
ולפעמים....כשמנסים כל כך כל כך מצטערים....


אז הוא עדיין נשוי ואני עדיין מתבגרת
הוא עדיין שפוט ואני כבר לא מאוהבת
אני הבנתי שהוא צדק
ובשבילי הכל היה רק חלק ממשחק
משחק שבו אני צריכה להוכיח לכולם
להוכיח שאני יכולה,להוכיח לעולם
בשבילי המשחק נגמר
ובשבילו,זה הרס את החיים
ואז אני רוצה ללחוש בשקט בשקט
בלי שאף אחד ישמע,דרך גל הדמעות
שפתאום אותי הכה....
    "סלח לי אלוהים...אני ילדה רעה...
     אני משחקת משחקים...אבל זה לא נורא...
     נכון אלוהים?
     הוא עוד יסלח לי יום אחד....עוד הרבה שנים...כשאני כבר
אפסיק לשחק משחקים....."