|
חיי הם ביצה עמוקה של כאב
חיי הם ביצה עמוקה של סבל
הביצה שחורה ואפלה
חשוכה
וקר בה
נורא
חיי מלאים רגעי שבר
רגעי התפרקות
רעדים
ולחץ בחזה
רגעי האושר היפים
נשארים בזיכרון
ולבי כמהה אליהם
לבי כמהה אל החום
לבי כואב
לבי לחוץ
ריאותי ריקות כבר מאוויר
עיניי יבשות כבר מהדמעות
ואני בכלל חשבתי
שדמעות כבר לא יהיו
ואני בכלל חשבתי
שהגעתי לנחלה
חיי ממשיכים לכאוב
כל כך הרבה
הלילות כל כך ארוכים
הלילות אפלים וקרים
הלילות הכי קשים
עם החושך הזה
חושך של מוות. |
|
|
בתכלס אני נכנסת
לבמה רק כדי
לקרוא סלוגנים
ואינפו'ים של כל
אחד
זאת שאהבה את
התל-אביבי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.