נכנס לאט אל תוך השיר
חוזר בשקט מן העיר
כבר חודשים שלא כותב
אולי אני כבר לא אוהב
לפזר קצת מחשבות
על דף נקי,מלא תקוות
עם ריקנות שמתחזקת
כשהטבעת מתהדקת
במונוטוניות של זיוף
בלשקר אני אלוף
וכשהראש קצת מסתובב
פחות קשה להתאהב
בהרגשה של חמימות
עם עוד משקה אולי נמות
והיא רוקדת שוב לבד
ומסמנת לי ביד
אם נלך או אם נחזור
אף אחד כבר לא יזכור
זה לא חשוב
רק אם נחזיק ביחד יד
כי בסוף נמות לבד
ורק ככה נשתחרר כבר מהכלוב
מה עושה ומה חושב
לא שולט כבר על הלב
כבר חודשים שלא כותב
אולי אני כבר לא אוהב
להיות קצת משוחרר
לחכות כבר למחר
להרגיש דבר חדש
מתוך הלילה שגלש
במונוטוניות של שקרים
לא לספר לחברים
וכשהראש קצת מסתובב
פחות קשה להתאהב
במחשבות שרק סותרות
בבחורות ממוחזרות
היא מחייכת שוב אלי
אולי מספיק עם זה ודי
אם נלך או אם נחזור
אף אחד כבר לא יזכור
תגידו מה בכלל זה משנה
רק אם נחזיק ביחד יד
כי בסוף נמות לבד
אולי רק ככה,סוף סוף נשתנה
רוצה ללכת כבר מכאן
מעצורים הוסרו מזמן
לא מפחד מאף אחד
לא מפחד להיות לבד
במונוטוניות הקבועה
רוצה לצאת בקול תרועה
לא ממהר,לא מסתתר
בסוף אהיה אדם אחר |
