I.
אם לומר את האמת
אני לא בטוחה
שאני
בנויה
לאהבה.
זאת אומרת, אם לדייק יותר
אני לא מוצאת
תנוחה של
מנוחה
כשאוהבים אותי חזרה.
ואולי כמו ששאלתי את עצמי
אני פשוט נהנית
לסבול
את הרגשות המגרדים
את האתגר שבכאב.
כי יש לי עכשיו איש
שעושה תנועות של
אהבה
ומגעו נעים ואפילו נוח
כמו שמיכה
אבל הוא אף פעם לא
נושך אותי
כשאני צריכה.
II.
לא רציתי להכאיב
לו
איש טוב ונעים
איש נחמד שמשאיר
סומק קל
ופורח מיד.
רציתי להיות נאהבת
בסימנים כחולים
בסריטות
ואצבעות חזקות
שינשוך, שיקח
עם חיוך ערפדי
ימצוץ את
שדי
יכופף את ליבי
יקשור את רגשותי
ויאיים במבט מרוצה
שהוא עומד להכנס
שיחדור אל מוחי,
שיגמור בכיבוש,
שינצח אותי,
ואז יתמוטט לרגלי
כמצביא ילד קטן
ויתן לי ללטף אותו
עם חיוך שבע על פני
ואנחנו נישן
רגועים
אני עם הדגל שלו
בתוכי
והוא עם ליבי מפרפר ברכות
בין שפתיו,
ונשמתינו תתמזג עם הידיעה
שאנחנו אחד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.