|
היה מאוד עצוב לראות את כל הגופות
למרות שכבר נמאס מאסונות
ומנסים לא להיות אפאתיים
אבל לא כל כך מצליחים
אלוהים אדירים אלו לא רק בני-אדם
היו שם גם חתולים!
ואנחנו חתולים שחורים
פתאום מרגישים כל כך קטנים
וכל השטויות המפגרות שלנו
מקבלות משמעות חדשה
מתי זה ייגמר
אחרי שכבר ניסו פה את הכול
עוד כמה כאב וייאוש
יכול העם הזה לסבול? |
|
|
אנחנו במלחמה,
וכל מה שמעניין
את העם זה האבא
הערומקו של
אפרוח ורוד!
בלונדה בהלם,
אחות של אותו
אפרוח, מוחה
כנגד תשומת הלב
המאסיבית שאחיה
מקבל, ואף מבקשת
לציין שהיא
מאומצת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.