ליהושוע היה נמר. יפה כזה, צהוב עם פסים שחורים. הוא קנה אותו
מאיש אחד בשוק הכרמל, שהבטיח לו שהוא מאולף. באותו יום הוא גם
היה שמח ופינק את עצמו בגלידה שקנה ברחוב. הוא הגיע הבייתה,
נשק לאישתו ואמר לה שיש לו הפתעה מעבר לדלת. היא קצת התרגשה,
כי יהושוע לא היה בעל שקונה הפתעות לאשתו, ויצאה אחריו החוצה.
מעבר לדלת אכן חיכתה לה הפתעת חייה: הנמר. בהתחלה היא קצת
חששה, וגם כעסה, אבל אחרי שעה היא התרככה והסכימה להכניס
הבייתה את החיה. הנמר שמח וקפץ על הכורסא, וצילה (אשתו של
יהושוע) כמעט התעלפה. בבוקר למחרת צילה אפתה עוגה, והנמר
(שבנתיים התגלה כנמרה) הרסה את העציץ גרניום שקיבלו מתנה
מהשכנה. בכל יום הייתה הנמרה עושה נזק אחר, וצילה כבר החליטה
להודיע ליהושוע שימצא לו בית אחר. אבל בערב, כשצילה חזרה ממשחק
הברידג' השבועי, היא דפקה בדלת ואף אחד לא ענה. היא קצת נלחצה,
וכבר חשבה שיהושוע שוב נרדם, עד שמצאה פתק ובו כתוב: "הלכנו
מכאן".