היא כל-כך רוצה לבכות.
וטוענת שהדמעות אינן יוצאות.
היא לא מבינה שהיא המחליטה,
היא לא מאמינה שהיא עצמה עוצרת בעדה.
היא הציבה שער בפני עיר הדמעות שלה, בלי לרצות.
שער שאותו נעלה חזק חזק,
שער שאת המפתח שלו היא לא מוצאת.
היא לא יודעת שכל מה שצריך זה לזרום, לתת ולהרגיש הכל מהלב.
כחשבה מהלב,
על כל מה שכואב.
שער העיר נפתח לרווחה.
כאילו היה מכשיר אוטומטי,
וממנו יצאו אלפי הדמעות האבודות.
היא מצאה את המפתח
למפתח קוראים רגש.
ורגש, אבד לה בתוך הלב.
5.3.03
מוקדש למישהי שטענה שהדמעות שלה אינן יוצאות.
תחפשי אותן טוב טוב, ילדה שלי.
מבטיחה לך שהן שם. אוהבת. |