פורים הגיע, אני ואמיר החלטנו להתחפש ביחד, חשבנו הרבה, ומצאנו
תחפושת רק יום לפני, שמנו עלינו מלא בגדים שחורים, ושקית
ומעילים כאלה, ויצאו חוטים כאלו של חשמל מהבגדים שלנו, זה היה
דיי מגניב, השומר הסתכל עלינו במבט חשדני כזה, וגם כל המורים,
בסוף הורדנו את הכובעים מהפרצוף והתגלנו, אחרי המסיבה בבית
ספר, הלכנו אלי ואכלנו טים טאם, האוכל המסורתי שלנו, למצוץ
וליהנות, כשסיימנו הלכנו לבטי ושיחקנו אמת או חובה, היה ממש
מצחיק, אחר כך אדר בא והצטרף למשחק לא רציתי אותו שם, הוא
עיצבן אותי, אבל כבר התרגלתי לעובדה שהוא תמיד נמצא שם, שהוא
חלק מאתנו, ולא היה לי מה לעשות בנידון.
בטי ואדר רבו, נראה לי בגללי, אני ואדר רבנו על הספה, אדר
השתולל קצת, ועשה רעש, אמא של בטי צעקה, ובטי גרשה את אדר
מהבית, הוא כל כך כעס.
אחרי הצהרים באנו כולם לאדר, אני, אמיר, תמר ושירה עשינו מרתון
סרטים, וישנו שם.
ישנתי עם אדר ואמיר במיטה, ושירה ישנה על מזרון בגלל שהיה לה
צפוף במיטה.
אדר הסתכל עלי כל הזמן ולפעמים החזרתי לו מבטים כעוסים, הוא
נראה כמו אפרוח קטן ומצומק, כל כך חמוד, ניסיתי להראות כועסת
כי באמת הייתי, אבל בסוף מבט, רגע, כמו הרגעים של פעם, בלי
לשים לב כמעט נישקתי אותו, ופיתאום קול צרוד הפריע לנו, "אמיר
תפסיק להפליץ במיטה" אמרתי מגחכת "אמיר הפלצת לי במיטה?!"
"סליחה" "אני ירצח אותך!!!" מכות, כולנו משתוללים על המיטה,
כיף, בלגאנים, אפילו לא שמתי לב שאני שונאת אותו, פשוט המשכתי
לעשות כיף, ולהשתולל.
הלכנו לישון, ובבוקר שהתעוררנו החלטנו ללכת ללונה פארק, היה
בעיקרון נחמד, עלינו על כל המתקנים, והרגשתי קרובה לכולם, אני
אמיר ואדר עלינו על הרכבת הרים והיא נתקעה באמצע, איך אמיר
צרח, היה ממש מצחיק וכשירדנו עשינו עוד מתקן אחד וחזרנו לבית
של אדר, ישבנו על המיטה בחדר שלו במרתף, איזה חדר מדהים יש לו,
תמיד אהבתי את החדר הזה במיוחד, מלא באווירה מחניקה כזאת,
הסדינים כחולים, הקירות כחולים, איזה יופי, איזה שלמות.
עוד פעם רגע ביני לבין אדר, כמה שרציתי להעיף לו איזה סטירה
מצלצלת כזאת אבל במקום יצאה לי נשיקה, הוא לא היה מופתע, אבל
אני הייתי, הוא נישק אותי שוב ופשוט חייכתי אליו. בפנים הכל
התקלקל, כל מה שחשבתי עד עכשיו נשבר. אמיר ותמר היו בצד השני
של המיטה, גם להם היו מבטים, אבל לא קרה ביניהם כלום, תמר כבר
הבהירה, היא לא אוהבת את אמיר.
אמיר קיווה שהיא תאהב אותו חזרה, הוא קיווה שהם יחזרו להיות
חברים, הוא קיווה שהיא מרגישה כמוהו.