ענבל מימרן / שוב |
ושוב בוכה
ובוכה וכותבת.
כשטוב - חיה.
הייתי רוצה
לצייר זרעונים של אושר
נביטה של שמחה
פריחה של אהבה,
לצייר באותיות את הלב שלי המחייך
כשאני שמחה.
אבל כשמושיטה את היד
שלכת מתרחשת
כאב וסבל נשפכים בדיו
אל הדף הצהוב
דמעות ממלאות את העיניים
הראש מתפוצץ
ואני שוב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|