"הוא השתגע..."
"כן, התחרפן על הראש לגמרי...."

אני שומע את חברי הארגון שלי מדברים וסוף סוף מעזים לומר עליי
דברים כאלה, אחרי שנעלתי את עצמי בחדר והסתגרתי.
אני ממשש את עיטורי העץ המלוטש שעל הכסא, כס המלכות- ואט אט
אני יורד על ברכיי וכורע ברך למול כסאי הקדוש. אני מתרגש וצחוק
ילדותי בוקע מגרוני.

"בוס...", אני שומע את פטריק מתחנן מבעד לדלת,  "צא משם
ותראה לכולם איך אל חתיך ומשגע שכמותך  משליט פה סמכות... אתה
יודע, כולם חושבים שהש..."
"צא מפה  !!!!!", אני צורח עליו, "עזבו אותי בשקט, חבורת
נבלות תככנים!!!!"

פטריק בורח וממרר בבכי לתוך מטפחת המשי שלו, בזמן שאני מתישב
על כס המלכות בתחושת נצחון. לא, זה לא שיש לי הרבה תקווה. כן,
דווקא פתאום הבנתי שהכל אבוד מראש ולעולם לא אסלק את הזימה
מהעולם המטורף הזה.... אבל אוכל להשמיד כל מה שטמא לפני
שמשימתי תוכרז ככשלון.... אני מרים את מכשיר הקשר ובקול צרוד
לוחש לצבא המדינה לפתוח במלחמה נגד אמריקה...מעולם לא סבלתי את
הוליווד מלאת הזימה. לאחר מכן אני מבין שזה לא מספיק ומתחיל
לקרוע כאחוז אמוק כל ספר שירה שעוד נותר בספריית הספרים
הגנוזים שלי.

ואז אני מביט ורואה מהו הספר שעליי להשמיד כי לעולם לא אוכל
לצנזר אותו-
הוא נפוץ בכל בית, כל ילד יכול לקרוא אותו עוד לפני שהוא לומד
להפעיל אינטרנט והוא הספר הגס והאלים והמיני ביותר שאני
מכיר-התנ"ך.....אני תופס את הכריכה ושורף אותה ואז מתחיל לקרוע
לפיסות קטנות את כל הפלורליזם הדוחה הזה- ספורי אמנון ותמר,
איזבל, דוד ובת שבע.....

זה לא יספיק, אני מבין ולוחץ לפתע על כפתור אדום בשולחני....
הרי כל כדור הארץ הוא מקום מיני וטמא שיש להשמידו כדי שהאל
ייגע בשברים ויברא מקום טהור יותר של מודעות טהורה, תראו את
המיניות הדוחה הזו.... צפצוף הציפורים החרמניות, התפרצות הרי
געש....רק פצצת אטום תמחק כל זכר למין.

אני מבין את טעותי הגדולה כשפצצת אטום גדולה ופאלית מתקרבת אל
מסך הלווין שלי....

ואז אני מתעורר