אני לא מבינה את זה,חוץ מזה... אני לא בטוחה שאני אמורה.
מילים בחלל הקוסמוס מתחברות בצלילים מוזרים על תופים עדינים של
החושך.
אני זוהרת רק כי שמש,
לא כי אושר עילאי.
ואתה עדיין לא בטוח איך מתמודדים עם הבעות הפנים הנוטות לצד
שמאל.
שולחנות ירוקים של זהות,
אני מורחת משפטים דקיקים
עם טוש שחור.
אלו שמגדירים אותנו.
גם בלי בכלל לדעת על מי פה מדובר.

וקב"ה וקב"ן ואני...
ואתה חושב שזה מוזר שיש גוונים לשקט
דבר כל-כך טהור, מלא כתמים.
אני מטפטפת לך את הפירוש...

הלוואי והיית מבין.


4.3.03