אני לא מבינה את זה,חוץ מזה... אני לא בטוחה שאני אמורה.
מילים בחלל הקוסמוס מתחברות בצלילים מוזרים על תופים עדינים של
החושך.
אני זוהרת רק כי שמש,
לא כי אושר עילאי.
ואתה עדיין לא בטוח איך מתמודדים עם הבעות הפנים הנוטות לצד
שמאל.
שולחנות ירוקים של זהות,
אני מורחת משפטים דקיקים
עם טוש שחור.
אלו שמגדירים אותנו.
גם בלי בכלל לדעת על מי פה מדובר.
וקב"ה וקב"ן ואני...
ואתה חושב שזה מוזר שיש גוונים לשקט
דבר כל-כך טהור, מלא כתמים.
אני מטפטפת לך את הפירוש...
הלוואי והיית מבין.
4.3.03 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.