נועם ריף / שנה (לזכר טל) |
לפעמים
אני זוכר
מבט בודד או חיוך קפוא.
לפעמים
אני רואה
חלק גוף או פריט לבוש.
לפעמים אני מחבק ומחייך ו
מתמכר
לרגעים האלה של זיכרון צרוף.
ולפעמים
אני נשאר כמו משטח, יבש
מהטל שהתאדה לו
אולי לא נשאר כלום
חוץ מהתמונות.
טל קורצווייל נהרג בעצמונה בליל כ"ג אדר התשס"ב
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|