פילוסטראטו פאנפילו / סיוט אילם |
משקפים את השמיים.
ידיים מגיחות מהמים.
אצבעות פתוחות,
כמו פיות בצרחה אילמת.
בפתאומיות אלימה,
נמשכות הן מתחת למים,
על ידי הזוועה חסרת השם,
אשר טורפת את קורבנותיה,
בלסתות אדומות מחלודה.
בניינים חסרי עיניים,
מתבוננים בלי רחמים,
כגולגולות מגחכות,
לנוכח הסבל.
ואני צף עם המים,
נידון להיות עד,
שכן הזוועה חסרת השם,
גם היא לא רוצה אותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|